בתקופה בה קיימת דרישה להכיר את הפסיפס הרחב שמרכיב את האדם, מתעורר צורך לחיבור בין מגוון גישות טיפול אשר עוסקות ברבדים השונים של האדם במרחב הקבוצתי. הנחייה אינטגרטיבית של קבוצה משלבת גישות שונות מתחומי הרוח, ההבעה, הטיפול וההתפתחות. בנוסף להנעה של שיח ודינמיקה קבוצתית, ההנחייה האינטגרטיבית עושה שימוש בכלים טיפוליים הוליסטיים כמו קול ותנועה, יצירה הבעתית ברוח משנתו של קארל גוסטב יונג, מדיטציה ומיינדפולנס.

​

הגישה האינטגרטיבית מתייחסת אל הפרט והקבוצה כשלם. שלם המתבטא ברמה האישית, הבין-אישית והטרנס-פרסונאלית. מבעד לעדשה זאת אנו מתבוננים על הגוף והנפש ביחד ולחוד, על היחסים בין המשתתפים ועל מערכת האמונות הבונה את הדינמיקה של הקבוצה. 

​

אנשים מגיעים לתהליך בקבוצה מתוך חיפוש אחר מענה שיאפשר לחבור אל הזהות והטבע הגלום בשורש הווייתם, שיתמוך בדרכם לשינויי-חיים או שיתן מענה לשאלות קיומיות ורוחניות.

​

התהליך הקבוצתי מעורר דיון שמתקיים בטווח שבין הפרט לקבוצה, בין התוכן לתהליך וכן ביחסי הגומלין ביניהם. במסגרת זו, הקבוצה מתגבשת לאזור בטוח ותומך המשקף את מערכות היחסים, האירועים והאתגרים בחיי היומיום. מתוך כך, מתאפשר המרחב לפיתוח הקשרים הבינאישיים המאפשרים צמיחה.

​

חשיבותה של הקבוצה כגורם טיפולי נעוצה במהותה כזרז לפיתוח כישורים וחשיפת המשאבים החבויים בנו. תחושה זו של קשר עם אנשים בעלי מכנה משותף מגדילה את האפקטיביות בבחינה ובעיבוד של סיטואציות מאתגרות מחיי היום יום.

​

דרך התהליכים שעוברים המשתתפים והאינטראקציה המתרחשת במסגרת הקבוצה, ניתן לקדם שינויים בין ותוך אישיים ולעסוק במקומות של קושי ומורכבות בתחומים כגון זוגיות, קריירה ויחסים עם המשפחה. ביכולתו של כל אדם המעוניין לפגוש את עולמו הפנימי, ואת השתקפותו של עולם זה במגע עם אחרים, למצוא את המסגרת הקבוצתית המכילה והתומכת.

​

(לרשימת הקבוצות)