פגשתי אותה לשני מפגשים בינתיים, אבל היא איתי כל הזמן כבר שבועיים. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי.
המפגש הראשון התחיל בקול תרועה והתרסה: 'אני אוהבת סקס, אני אוהבת גברים, אני אוהבת גברים נשואים. אני לא אוהבת לעבוד, אני מעדיפה לסבול את ההשפלה והיחס הרע ושיקנו לי'.
המפגש השני המשיך ל: 'אני לא מאמינה יותר לפסיכולוגיות, אני רוצה לראות את הפסיכולוגית שעברה את מה שאני עברתי: חרם מגיל 10-16, מכות, אונס, לא היה לי מה לאכול, גרתי ברחוב...' והסתיים בשיח פנימי שיצא בקול – 'אני חייבת להיגמל מהתלות בגברים'.
והיא, כבר יותר משבועיים, ילדה זרה שהתמקמה בלב שלי. כשאני חושבת עליה (וזה קורה הרבה) הלב שלי כואב. הידיעה, זאת הבחורה שנקרא עליה בכותרות... פרשת הכדורגלנים/נאפה/אילת...